מהו ניהול נגר עילי?
בניה בערים מודרניות מאופיינות בניצול מרבי של שטחי הבניה. הגדלת המשטחים האטומים הבנויים מאספלט ובטון בעיר כגון: כבישים, מדרכות, גגות, מגרשי חניה וכו' גורם להפחתת יכולת של השטחים הבנויים לקלוט מי גשם, מקטין את החלחול הטבעי של המים לקרקע וגורם להיווצרות נגר עילי בעוצמה גבוהה שמתנקז בזמני ריכוז קצרים אל מערכת הניקוז העירונית. במטרה להקטין במידת האפשר את עומסי הזרימה למערכת הניקוז העירונית בדקות השיא של אירועי גשם יש צורך במציאת פתרונות ותכנון בנושא ניהול נגר עילי.
מהן המטרות העיקריות של ניהול נגר עילי בעיר?
- צמצום הרס תשתיות ורכוש בעיר ע"י הקטנת מקרי ההצפות.
- הפחתת העומס על מערכת הניקוז העירונית על ידי הקטנת נפח המים המנוקז בספיקות שיא.
- העשרת מי תהום, ניהול ופיקוח מקורות מים.
- צמצום הצורך בהחלפה ושדרוג של מערכות ניקוז קיימות בעיר.
- מניעת זיהום קרקעות, שטחים פתוחים, נחלים והים ממי נגר וסחף לא מבוקרים.
למי צריך לפנות בכדי לקבל חו"ד בנושא ניהול נגר עילי?
נהוג לפנות ליועץ הידרולוג בשל התייחסותו המקצועית לנושא המים וחסכון במים. על ההידרולוג לבצע חישובים של כמות הנגר העילי המצטבר על שטח הפרויקט באירוע גשם חריג ובהתאם לממצאים לתכנן פתרונות השהייה ו/או חלחול.
איך ניהול נגר עילי מתקשר לתקן ישראלי לבניה ירוקה? (ת"י 5281)
תקן ישראלי לבניה ירוקה מחולק ל9 פרקים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות. כל פרק מחולק לתתי סעיפים המחולקים לניקוד. ניהול נגר עילי הינו תת פרק מתוך פרק המים של התקן הישראלי לבניה ירוקה ובנוסף מהווה חשיבות גדולה מבחינת ניקוד הפרויקט. סעיף זה נבדק בקפדנות ובחומרה יחסית גבוה בגלל בעיית מחסור המים בישראל.
מתי צריך לתכנן ניהול נגר עילי עפ"י תקן ישראלי לבניה ירוקה?
כאשר מתכננים בנין חדש או שיפוץ (בתנאי שעומד בקריטריונים ספציפיים) ונדרש ע"י הרשויות לעמוד בתקן ישראלי לבניה ירוקה. התקן חל על מבנים מסוג: מגורים, משרדים, מסחר, תיירות, מוסדות בריאות ובניינים ציבוריים.
האם בישראל מחויבים לתכנן עפ"י תקן ישראלי לבניה ירוקה?
כיום ישנן רשויות רבות המחייבות עמידה בתקן ישראלי לבניה ירוקה על מנת לקבל היתרי בנייה לפרויקט, כאשר ניהול נגר עילי מהווה חלק לעמידה בתקן. במרץ 2020 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה כי התקן יהיה מחייב לבניית מבנים חדשים ויכנס לתוקף החל ממרץ 2022.
מה ההבדל בין תקן ישראלי (ת"י) לבניה ירוקה לתקן אמריקאי לבניה ירוקה LEED? (LEED – Leadership in Energy and Environmental Design).
תקן ישראלי לבניה ירוקה הינו תקן המסמיך רק בישראל ותקן אמריקאי לבניה ירוקה LEED הינו תקן המסמיך ברמה בינלאומית והמוכר ביותר בעולם לבניה ירוקה. באמצעות התקן האמריקאי לבניה ירוקה LEED בניגוד לת"י לבניה ירוקה ניתן לקבל הסמכה על חללים פנימיים בנפרד מחללים חיצוניים, כך שחברות אשר משרדיהם מצויים חלקית בבניין יכולים להסמיך רק את המשרדים שלהם (מבלי להסמיך את כל הבניין).
בנוגע לסעיף ניהול נגר עילי ישנם מספר הבדלים בין שני התקנים. חישוב סעיף ניהול נגר עילי עפ"י תקן LEED דורש יותר פרמטרים הידראוליים לחישוב, מתייחס לשיטות חישוב שונות לתקופות חזרה וסטטיסטיקות גשם שונות מהתקן הישראלי לבניה ירוקה – לדוגמא: תקן ישראלי לבניה ירוקה דורש חישוב לתקופת חזרה של 1:5 שנים בהתייחסות לסטטיסטיקת גשם שעתי ותקן אמריקאי LEED דורש חישוב לתקופת חזרה של 1:2 שנים בהתייחסות לסטטיסטיקת גשם יומית. מבחינת הגדרת המטרה של סעיף ניהול נגר עילי עפ"י ת"י לבניה ירוקה המטרה הינה "לנהל ולשמר מי נגר" בניגוד להגדרת המטרה עפ"י תקן אמריקאי לבניה ירוקה LEED שהינה "צמצום הפרת המערכות ההידרולוגיות". בנוסף יש הבדל מבחינת מיקום הסעיף "ניהול נגר עילי" בתקנים השונים כאשר בתקן ישראלי לבניה ירוקה הסעיף ממוקדם בפרק "מים" ובתקן LEED בפרק "אתרים בני קיימא".
ביבליוגרפיה:
- מסמך מדיניות ניהול נגר עירוני – מנהל התכנון מרץ 2021
- מכון התקנים – שאלות ותשובות בנושא בנייה ירוקה – מת"י – מכון התקנים הישראלי
- השוואת כלי מדידה לבנייה ירוקה: ת"י 5281 (2011) וLEED-NC v2009, המשרד להגנת הסביבה ובית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב ינואר 2016
- מצב הבניה הירוקה בישראל – דו"ח שנתי ספטמבר 2013, המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבניה ירוקה
חברת NRD מספקת שירותי הידרולוגיה והידרוגאולויגה כבר מעל ל30 שנה.
מעוניינים לקבל הצעת מחיר משתלמת מאתנו? השאירו פרטים או התקשרו